Penei Yehoshua Shabbat 35b – פני יהושע שבת לה:‏ – Shas HaMeforash

אֶלָּא לַאֲכִילַת תְּרוּמָה, דְּלָא אָכְלִי כֹּהֲנִים תְּרוּמָה עַד דְּשָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דר׳דְּרַבִּי יוֹסֵי. א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ^אכּוֹכָב אֶחָד – יוֹם, שְׁנַיִם – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁלֹשָׁה – לַיְלָה. תנ״התַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״כּוֹכָב אֶחָד – יוֹם, שְׁנַיִם – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁלֹשָׁה – לַיְלָה. א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא כּוֹכָבִים גְּדוֹלִים הַנִּרְאִין בַּיּוֹם, וְלֹא כּוֹכָבִים קְטַנִּים שֶׁאֵין נִרְאִין אֶלָּא בַּלַּיְלָה, ^באֶלָּא בֵּינוֹנִים.⁠״ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי זְבִידָא: ^גהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁנֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – חַיָּיב חַטָּאת מִמָּה נַפְשָׁךְ. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: ^דאַתּוּן דְּלָא קִים לְכוּ בְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן, אַדְּשִׁימְשָׁא אַרֵישׂ דִּיקְלֵי – אַתְלוֹ שְׁרָגָא. בְּיוֹם הַמְעוּנָּן מַאי? בְּמָתָא חֲזִי תַּרְנְגוֹלָא, בְּדַבְרָא עוֹרְבֵי. אִי נָמֵי: אֲדָאנֵי.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין עֶרֶב שַׁבָּת: רִאשׁוֹנָה לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִמְּלָאכָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שְׁנִיָּה לְהַבְטִיל עִיר וַחֲנוּיוֹת, שְׁלִישִׁית לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר, דִּבְרֵי ר׳רַבִּי נָתָן. ר׳רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: שְׁלִישִׁית לַחֲלוֹץ תְּפִילִּין. וְשׁוֹהֶה כְּדֵי צְלִיַּית דָּג קָטָן אוֹ כְּדֵי לְהַדְבִּיק פַּת בַּתַּנּוּר, וְתוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, וְשׁוֹבֵת. אָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַבַּבְלִיִּים, שֶׁתּוֹקְעִין וּמְרִיעִין וְשׁוֹבְתִין מִתּוֹךְ מְרִיעִין. תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין? הָווּ לְהוּ חֲמִשָּׁה!? אֶלָּא שֶׁתּוֹקְעִין וְחוֹזְרִין וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין, וְשׁוֹבְתִין מִתּוֹךְ מְרִיעִין, מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן. מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: ״שְׁנִיָּה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר״. כְּמַאן? לָא כר׳כְּרַבִּי נָתָן וְלָא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא!? אֶלָּא: ״שְׁלִישִׁית לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר״. כְּמַאן? כְּרַבִּי נָתָן. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ^ה״שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין ע״שעֶרֶב שַׁבָּת. הִתְחִיל לִתְקוֹעַ תְּקִיעָה רִאשׁוֹנָה – נִמְנְעוּ הָעוֹמְדִים בַּשָּׂדֶה מִלַּעֲדוֹר וּמִלַּחְרוֹשׁ וּמִלַּעֲשׂוֹת כׇּל מְלָאכָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת, וְאֵין הַקְּרוֹבִין רַשָּׁאִין לִיכָּנֵס עַד שֶׁיָּבוֹאוּ רְחוֹקִין וְיִכָּנְסוּ כּוּלָּם כְּאֶחָד, וַעֲדַיִין חֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת וּתְרִיסִין מוּנָּחִין. הִתְחִיל לִתְקוֹעַ תְּקִיעָה שְׁנִיָּה – נִסְתַּלְּקוּ הַתְּרִיסִין וְנִנְעֲלוּ הַחֲנוּיוֹת, וַעֲדַיִין חַמִּין מוּנָּחִין עַל גַּבֵּי כִּירָה, וּקְדֵירוֹת מוּנָּחוֹת עַל גַּבֵּי כִּירָה. הִתְחִיל לִתְקוֹעַ תְּקִיעָה שְׁלִישִׁית – סִילֵּק הַמְסַלֵּק, וְהִטְמִין הַמַּטְמִין, וְהִדְלִיק הַמַּדְלִיק. וְשׁוֹהֶה כְּדֵי צְלִיַּית דָּג קָטָן אוֹ כְּדֵי לְהַדְבִּיק פַּת בַּתַּנּוּר, וְתוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵת.⁠״ א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי (בַּר)׳ חֲנִינָא: שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם בָּא לְהַדְלִיק אַחַר שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת – מַדְלִיק, שֶׁהֲרֵי נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת לְהוֹלִיךְ שׁוֹפָרוֹ לְבֵיתוֹ. אמר לוֹ: אִם כֵּן, נָתַתָּ דְּבָרֶיךָ לְשִׁיעוּרִין. אֶלָּא מָקוֹם צָנוּעַ יֵשׁ לוֹ לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ שׁוֹפָרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין לֹא אֶת הַשּׁוֹפָר וְלֹא אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת. וְהָתַנְיָא: ״שׁוֹפָר מִיטַּלְטֵל, וַחֲצוֹצְרוֹת אֵינָם מִיטַּלְטְלִין״!? אָמַר רַב (יוֹסֵי) לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּיָחִיד, כָּאן בְּצִבּוּר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּבְיָחִיד לְמַאי חֲזֵי? הוֹאִיל וְרָאוּי לְגַמֵּעַ בּוֹ מַיִםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת ה׳:ד׳
רמב״ם הלכות תרומות ז׳:ב׳
טור אורח חיים רל״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רל״ה:א׳

^ב רמב״ם הלכות שבת ה׳:ד׳
רמב״ם הלכות תרומות ז׳:ב׳
טור אורח חיים רל״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רל״ה:א׳

^ג רמב״ם הלכות שבת ה׳:ד׳

^ד טור אורח חיים רס״א:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים רס״א:ג׳

^ה רמב״ם הלכות שבת ה׳:י״ח-י״ט
סמ״ג מצוות עשה ל׳
טור אורח חיים רנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רנ״ו:א׳

E/ע

הערותNotes

גמרא אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום ב׳ בין השמשות ג׳ לילה תנ״ה כו׳ בריש פ״ק דברכות ובספ״ב דמגילה מייתא בגמרא הא דקי״ל דעד צאת הכוכבים יממא הוא היינו מדכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה. ולפ״ז יש לדקדק אהא דאמרינן הכא דעד ג׳ כוכבים לא הוה לילה ואמאי לא סגי בשנים דהא קיי״ל דסתם לשון רבים שנים דתפסת מרובה לא תפסת. והנראה לע״ד בזה דהאי קרא דנחמיה לא הוי אלא גילוי מלתא בעלמא דעיקר ילפותא היינו כדמשמע בפ״ק דברכות דאתיא מדכתיב ובא השמש וטהר לענין גבי טבילת טמאים ומדלא כתיב ויטהר ע״כ דהיינו טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואידכי יומא והאי איערב שמשא ע״כ היינו סוף שקיעה משהחשיך עליון והשוה לתחתון וכמו שפירש ר״ת לעיל בד״ה תרי תלתא מיל. אלא דאכתי בהאי קרא לחוד לא הוה סגי דאפשר דגזירת הכתוב לענין טבילת טמאים הא דבעינן סוף שקיעה אבל בעלמא לעולם דמתחילת שקיעה הוה לילה כדמקשה הש״ס התם אלא מעתה ולחשך קרא לילה למחשיך ובא קרא לילה ואהא מייתי הש״ס שפיר מקרא דנחמיה דעד צאת הכוכבים יממא הוא ולפ״ז שפיר אית לן למימר דקים להו לרבנן דהכסיף העליון והשוה לתחתון וג׳ כוכבים בינונים תרווייהו חדא שיעורא הוא כנ״ל ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון